חתירה מקצועית

חתירה היא אחד מענפי הספורט הימי היותר מאתגרים שיש – רוצים לדעת יותר על הספורט המאתגר הזה? איפה אפשר ללמוד ומהם המועדונים המובילים בתחום? כל המידע המעודכן ביותר באתר rowing.org.il

חתירה אולימפית והחתירה בישראל

חתירה – פעילות במסגרתה החותר משתמש בכוח על מנת להניע משוטים ולקדם סירת חתירה במים – היא אחד מענפי הספורט הימי היותר מאתגרים שיש. אלו המבצעים זאת נהנים משורה ארוכה של יתרונות עבור הגוף: החל מחיזוק משמעותי של השרירים, דרך הגדלת סיבולת לב הריאה ועד לשיפור היציבה או הקואורדינציה. מה שחשוב להדגיש הוא שגם ברמה התחרותית מדובר בספורט ותיק, שצובר בשנים האחרונות תאוצה גם בישראל.

קווים לדמותה של החתירה האולימפית

ברמה התחרותית, חתירה היא ענף ספורט ותיק בכל קנה מידה. כבר באולימפיאדה השנייה בעת החדשה, בפריז ב-1900, התקיימו תחרויות חתירה מצומצמות: תחרויות של גברים בלבד, בסירות מארבעה סוגים: סירות משוטים עבור חותר בודד, סירת זוגות עם הגאי (כלומר, משוט אחד בלבד לכל חותר), סירת רביעיות עם הגאי וסירת שמיניות.

בכל אולימפיאדה שחלפה מאז, חל שינוי מסוים בסוג התחרויות ובהיקפן. באולימפיאדת סנט לואיס ב-1904, למשל, נותרו שתיים מהתחרויות בפריז ונוספו שלוש חדשות. 1976 היא נקודת ציון חשובה בהיסטוריה הספורטיבית של ספורט החתירה, כאשר הייתה זו הפעם הראשונה בה גם נשים התחרו בספורט החתירה.

באולימפיאדת אטלנטה (1996) בוצעו שינויים נוספים, התקפים עד היום. כיום מתקיימות שמונה תחרויות לגברים, ושש תחרויות לנשים. למרות שייתכנו הבדלים שונים בכללי התחרות בהתאם לסוג הסירות, העיקרון הכללי הוא שבכל תחרות יש נציג או קבוצה מאחת המדינות המשתתפות. הם מתחרים בשלב המוקדמות, כאשר בשלב הניחומים ניתנת הזדמנות למפסידים לעלות שלב בכל מקרה. השלבים הבאים הם רבע גמר וחצאי גמר (בהתאם למספר המשתתפים), וכמובן שגם גמר. שימו לב שהעלייה לשלבים הבאים נעשית על פי התוצאות ביחס לכלל המקצים (הזמנים המהירים ביותר), ולא בהתאם למיקום במקצה הספציפי.

ברמת ההישגים, אין ספק שהמלכה הבלתי מעורערת של עולם החתירה היא ארצות הברית, שזכתה עד כה ב-89 מדליות, מתוכן 33 זהב. גרמניה המזרחית זכתה אף היא ל-33 מדליות זהב, אולם לכמות נמוכה משמעותית של מדליות כסף וארד. במקום השלישי מדורגת בריטניה, עם 31 מדליות זהב מתוך 68 מדליות בסך הכול.

מה לגבי חתירה בישראל?

השורשים של ספורט החתירה בישראל נטועים במלחמת העולם השנייה. בתקוה זו חותרים יהודים רבים, שהיו חלק מקבוצות החתירה באוניברסיטאות גרמניה, נמלטו ממנה עם עליית הנאצים לשלטון והתגברות האנטישמים. חלק מהעולים הצליחו, בדרך לא דרך, להביא איתם לישראל את סירותיהם. אליהם הצטרפו חותרים מקומיים, ובחלק מהמקרים גם חיילים מהמנדט הבריטי.

עם השנים החלו לקום בישראל כמה מועדוני שייט, בכל אחד מהם עשרות או מאות חברים. במסגרת המועדונים יכולים החותרים להתאמן ולקחת חלק בתחרויות שונות, הן ברמה המקומית והן בזירה הבינלאומית. רוב המועדונים מציעים לחברים שלהם, בתמורה לתשלום דמי החבר, את האפשרות להשתמש בציוד בהתאם לזמינות שלהם ולהתחרות באופן חופשי. עוד חשוב להדגיש את הגמישות מבחינת מסגרות האימונים והתחרויות, כאשר בחלק גדול מהמקרים המועדונים פתוחים לכל המעוניין בכך: החל מילדים ובני נוער, דרך בוגרים ועד לבני הגיל השלישי (או אפילו יותר).

ישראל באולימפיאדה

נכון לנקודת הזמן הנוכחית, חותרים ישראלים טרם לקחו חלק בתחרות הספורט הגדולה ביותר בעולם. זה היה אמור לקרות באולימפיאדת מוסקבה 1980, לקראתה ארבעה חברים ממועדון השייטים תל אביב – הידוע בתור מועדון השייט הראשון שהוקם בתל אביב – עמדו בקריטריונים לקראת האולימפיאדה. אלא שלרוע מזלם מדינות המערב, כולל ישראל, החרימו את האולימפיאדה כאקט מחאה על הפלישה של ברית המועצות לאפגניסטן. לכן הנבחרת הישראלית לא קיבלה את את ההזדמנות להתחרות.

כולנו תקווה שבאולימפיאדות הבאות, נזכה לראות ספורטאים ישראלים מתחרים ומגיעים להישגים נאים. בהתחשב בעובדה שישראל נחשבת למובילה בענפי ספורט ימי שונים, דוגמת גלישת גלים, אפשר בהחלט להיות אופטימיים.

מועדוני חתירה בישראל

מועדון חתירה חיפה

מועדון חתירה חיפה

ספורט החתירה בישראל התקדם בצורה משמעותית במרוצת השנים, כאשר מועדון החתירה בחיפה הוא מהבולטים באזור הצפון. המועדון הוותיק, הממוקם במעגן הספורט של נמל הקישון בחיפה,

קראו עוד »
מועדון השייטים ת"א

מועדון השייטים ת"א

מועדון השייטים בתל אביב מחזיק, קודם כל, בהישג היסטורי חשוב: מועדון זה, הממוקם על גדותיו הדרומיים של נחל הירקון (ברחוב אוסישקין), הוא מועדון החתירה הראשון

קראו עוד »